אתמול שוחחתי טלפונית עם אירית שהתעניינה בהכנה לראיון. היא שיתפה אותי שאין לה פרופיל לינקדאין והוסיפה "אני לא אוהבת ולא מתחברת לכתיבת פוסטים", "אני יודעת שעכשיו זה לא מקובל וכל המיתוג הזה, אבל זו לא אני".
ואני בתגובה, שלרוב זוכה בצחוקים והופכת את השיחה לקלילה יותר: "הפוסטים האינסופיים האלה שמטרתם לייצר נראוּת, זו בכלל מזימה של מנהלי השיווק המשועממים כביכול".
השיחה איתה התחברה לי לשיחות נוספות שהיו לי עם מתאמנות נוספות, שהציפו קושי בחשיפה וכתיבה ברשתות החברתיות וגרמו לי לכתוב מספר תובנות:
❤ תיזכרי בפעם האחרונה שפרסמת פוסט או תמונה ברשת חברתית (פייסבוק / לינקדאין / אינסטגרם) והגיבו לך. איך הרגשת? מה זה עשה לך?
❤במידה ותגיבי בחיוב לפוסטים של א.נשים אחרים אני מניחה שזה יעשה להם טוב (במידה מסויימת) כפי שזה עשה לך.
❤להגיב בלייק זה נהדר. לייק אומר "ראיתי אותך".
❤הרוב לא מגיבים ברשת, בקושי עושים לייק כך שאם את רואה פוסט נחמד תפרגני, תרשמי מילה טובה גם אם את מגיבה לא.נשים שאת לא מכירה.
❤חשוב לך שאישיות מובילה כלשהי בתחומך תשים לב אליך ?
תתחברי אליה בלינקדאין. תעשי לייק לפוסטים שלה וגם תפרגני כל עוד זה פרגון אמיתי מהבטן. אנשים קולטים אם את מחרטטת ולא אמיתית בתגובתך.
❤את רוצה להגיב אך עדיין לא בטוחה? תגיבי בלב, תרשמי בצד מה היית רושמת אילו אף אחד לא היה רואה זאת.
❤חשה יותר בטחון? תגיבי במשפט משמעותי שמתחבר לאישיות שלך ואם ממש בא לך להעיז – תשאלי שאלות שבאות מתוך סקרנות ורצון להבין יותר את הכתוב ובכך תעוררי דיון.
❤לתייג חבר.ה טוב.ה ולעניין אותם נחשב לתגובה.
❤בינתיים תסמני לעצמך פוסטים, תגובות שעשו לך את זה, שהתחברת, שזרמו לך. יש סיכוי שאת הסגנון הזה תאמצי. אני בעד ללמוד ולחקות אחרים בתבונה, כל עוד את הופכת זאת לשלך.
❤אם את רוצה לכתוב אך לא יודעת מה, את יכולה למצוא מאמר באנגלית שמעניין אותך והוא בתחום המקצועי שלך, לתרגם אותו לעברית בראשי פרקים ולהעלות לרשת. אני מאמינה שיש מספיק קוראות שיודו לך על ההנגשה הזו ואת תצטיירי מינימום כמבינת עניין. תזכרי שחובה לרשום בפוסט את מקור המאמר המקורי ואת הכותב שלא תסתבכי. אני ממליצה לצרף את המאמר המקורי.
❤את חוששת מביקורת ולכן את לא מעלה כלום? בצדק, פחד נוראי.
בכל פעם שאני מעלה פוסט אני בחשש "מה יגידו?", "אולי מישהו ייפגע או ירגיש לא בנוח ממה שכתבתי?", "ירשמו שאני כותבת שטויות?". הכי גרוע שלא יגיבו בכלל כלום שום דבר. עדיף לנהל דיון מאשר דממה מוחלטת.
אני התחלתי עם דברים בטוחים ועד היום אני מדי פעם עושה זאת: תמונה של ים, קפה טוב, הכלבה שלנו, מניקור מוצלח במיוחד, ספר מצוין שאני קוראת.
אם אני בכל זאת מחליטה להעז ולכתוב, רגע אחד לפני שאני מעלה לפיד אני שולחת את הפוסט בוואטסאפ למספר מצומצם של א.נשים שיתנו לי בפרגון ובהארות בונות.
לפעמים אני ישר מעלה לרשת החברתית ולא מתייעצת, מהחשש שאם אחכה לא יהיה בי את האומץ להעלות בשלב מאוחר יותר.
❤את רוצה להשתפר בכתיבה?
תקראי והרבה, כולל את הספר "בית מלאכה לכתיבה" של רוני גלבפיש, שממליצה לכתוב והרבה כמיומנות נרכשת ועוד הרבה יותר.
❤את עושה את מרבית התובנות שרשמתי? נהדר
האם את מתחברת למה שאת כותבת?
האם זה משרת אותך?
האם זו באמת את שם?
האם זה נותן ערך למישהו?
אם ענית לא, הגיע הזמן לעשות שיפורים ולהתייעץ.
❤את שכירה ומישהו שאל אותך "החלטת להיות עצמאית?"
סימן שמשהו כאן התפספס ויתכן והנראות שלך ברשת קצת יותר מדי, אלא אם כן זה בדיוק מה שאת רוצה?
בכל מקרה – תבדקי שאת כותבת ממקום של רוצה ולא ממקום של "אמרו לי שצריך אז אני עושה" בשביל הנראות ברשת ולמצוא עבודה. לפעמים זה עלול להזיק יותר מאשר להועיל. אמרתי כבר שזה קשקוש של מנהלי השיווק נכון? זהו אז שזה לא בדיוק כך, האחריות היא עלייך.
❤איך כותבים? יש מגוון אסכולות לעניין:
כמו שאת מדברת וחושבת (אם אני אעשה זאת, יש לי תחושה שנעבור מנושא לנושא)
ברשמיות אבל בגובה העיניים (לפעמים עובד לי מצוין ולפעמים ממש לא)
תתחילי בסיפור כי סטוריטלינג זו אומנות שישר לוכדת את הקורא (יש מומחים לעניין וסדנאות אינסוף).
תכל'ס תעשי מה שמתאים לך ומתחבר אליך ולמי שקורא אותך (מורכב מאוד).
❤אז לכתוב בבולטים או בפסקאות?
גם זה טוב וגם זה טוב. לפעמים עובד לי לכתוב בבולטים ולפעמים בפסקאות וזה גם תלוי במטרת הפוסט שלי. בכל הנוגע לכתיבה, ממש ממליצה לך להירשם לסדנאות כתיבה יש המון ברשת. תירשמי למשהו חינמי תחילה לבדוק שהסדנה והמנחה מתאימים לך ולמטרה שלך.
❤יש לי עוד הרבה מה ללמוד, דרוש אומץ ובמנות קטנות בבקשה.
מה את הולכת לעשות?
לפתוח פרופיל לינקדאין?
להגיב לאושיית רשת? או לפרגן לאיילת בפייסבוק ?
לפרגן לחברה על הפוסט שהעלתה?
לתרגם משהו?
לנקות קצת את הפיד שלך בפייסבוק?
לשלוח מייל לאיילת עם תגובה מעניינת ורעיונות נוספים?
Comments